01/02/2026
זה חג שבקלות אפשר לדלג עליו, אז הודעתי לכולם לפני שבועיים לשריין את התאריך. וכל הצוות הגיע❤️
זה באמת לא ממש חג, לכאורה טכני- הלכתי בלבד, הכל התחיל בכך שהיום הזה קובע הלכות בקשר לתרומות ומעשרות. (פירוט בהזדמנות אחרת...)
*אז מה בעצם אנחנו חוגגים?*
כשעם ישראל היה בגלות לא יכלו לקיים את המצוות התלויות בארץ - תרומות ומעשרות, שמיטה, הפרשת חלה ועוד.
ארץ ישראל, החיבור לטבע, לאדמה, לעונות השנה, הם חלק מהותי ביהדות.
היהודים בגלות רצו לשמר את הקשר לארץ *ולכן מתוך געגועים גדולים נהגו לאכול פירות שהביאו להם מארץ ישראל*(פירות יבשים כי איך אפשר בימים קדומים להביא פירות טריים...)
אכילת הפירות הזכירה להם שהגלות ארוכה וקשה אבל יום אחד נגיע לארץ. יום אחד נחזור לשורשים שלנו. ככה הפך היום הזה בשנות הגלות ליום כיסופים לארץ ישראל.
בשנים הראשונות של זכרון יעקב, מנהל בית הספר- זאב יעבץ החליט שחשוב לחבר את התלמידים לארץ והוציא אותם בטו בשבט לנטיעות, ב1908 החליטו הסתדרות המורים וקקל לאמץ באופן רשמי את המנהג שביום הזה יוצאים לנטיעות.
*כך התחילה המסורת.*
*מתוך רצון להתחבר לארץ.*
ככה שהעניין של היום הזה הוא החיבור שלנו לאדמה הזו. לארץ ישראל.
לא סתם ביהדות כל חג קשור גם לעונת השנה, זה חלק מהותי מהנפש שלנו, של כל אחד באופן פרטי ושל האומה כולה.
כל אדם צריך קרקע שנותת לו את הכח לצמוח, אומה צריכה את האדמה המתאימה לה, כמו כל צמח שצריך את התנאים שלו לצמיחה.
*הקשר לאדמה מצמיח אותנו לא רק ברמה החקלאית, הקשר לארץ משפיע על כל שאר התחומים.*
אולי זה נשמע לכם מוזר ומנותק אבל תראו כמה צמחנו מאז קום המדינה בכל תחום
טוב אז נניח שהבנו את המהות של החג- חיבור לארץ
*אבל למה בחורף?*
הכל רדום וקפוא בחוץ.
למה לא בעוד חודשיים בשיא של הפריחה??
כי בעוד חודשיים זה לא חכמה לחגוג, הכל ברור, הכל פורח, "ההצלחה מול העניים".
העניין לחגוג את הפוטנציאל של *הצמיחה שנמצא עכשיו בכל ענף שנראה מת.*
*זה יום של אמונה.*
יום שבו חוגגים את הידיעה הברורה שהטבע תמיד חוזר לחיות, זה כח שטמון בו מאז ומתמיד.
וזה כח שטמון בנפשנו הפרטית והלאומית.
טו בשבט שמח🌱
