11/11/2023
לא יודעת איך להתחיל.
לא תכננתי לצאת ליריד נוסף. רוב המלאי אזל. לוגיסטית זה מורכב. אני לא בחווה. ובעיקר הנפש. צריכה לאסוף ולגרד המון כוחות שאינם שם עכשיו. ואז התקשרה אלי Mor Eichenbaum Ruimi, מתנדבת ממועצה מקומית סביון והזמינה אותי ליריד שהיא וחברתה אורטל מארגנות. תשובה ראשונית - סליחה ותודה רבה אבל אין סיכוי. לא נשאר לי כמעט שום דבר.
ואז היא אומרת,תביאי מה שיש. כל מה שיש. אנחנו לא מוותרים עלייך.
התמהמהתי עם תשובה ולבסוף הסכמתי.
ובאמת הבאתי הכל, באמת הכל!
גם הצוות שלנו "הכוח הנשי" גדל והתעצם. הדוכן שלנו הפך לשוק קטן בפני עצמו והכל התנהל בתקתוק מופלא - על קרשי החיתוך והגבינות - עידית ויפעת שהצטרפו אלינו אתמול, על הגלידות - Yonat Liss, על הריבות הקישים והעוגות תוצרת בית (כן, הקישים הקפואים והעוגות שסווא המדהימה הכינה לפני המלחמה) Yael Yeheskel, גזברות ושקילה - Orit Yehieli-zandberg, אנוכי - דילגתי מעמדה לעמדה, עניתי על שאלות, חיבקתי, החלפתי נייר פה, הכנסתי קישים לטוסטר, חנקתי דמעות, חייכתי ובעיקר התרגשתי.
אז תודה גדולה וענקית שוב, למארגנות המדהימות שדאגו לנו לכל, מפריזר לגלידות, לפרסום, לעמדות ,לקבוצת נוער מדהימה מהצופים שבאה לחזק, ולחיבוקים בלי סוף.
תודה לצוות המתנדבות, החברות שלי שמלוות אותי למכירות. ברגע שיש קריאה הן מתייצבות, עם חיוך ועם לב רחב. עובדות במקצועיות כמו צוות וותיק ומיומן.
תודה למועצה המקומית סביון על המקום, האיבטוח המימון וכל השאר. כמובן תודה ענקית לכם לקוחות, תושבי סביון והסביבה שהגעתם בהמוניכם ורכשתם מתוצרתינו, תודה שאמרתם מילים חמות ומנחמות. שחייכתם אלינו והראיתם שיש תקווה.
נשמע קלישאתי, אבל ממש לא, היום
ברור לי שביחד, בכוחות משותפים נקום על הרגליים ועוד נבנה מחדש ונפריח את הנגב המערבי.
בכל אותם רגעים מאחורי הדוכן חשבתי עליכם, החברים החטופים, הנעדרים, המשפחות השכולות, אלו שעברו תופת וזוועות אלו שלצערי כבר אינם.
אמרתי לעצמי - זה בשבילכם, הם לא ישברו אותי, לא ישברו אותנו, הנה, אנחנו ממשיכים, זה קשה וכואב, זה יקח זמן, אבל נקום.
וגם - לא נשתוק.
מה שהיה לא יהיה עוד. לא נהיה יותר מגן אנושי.
בתקווה לימים טובים יותר וחזרתם של כל החטופים לחיק משפחותיהם🙏
